כמעט כל הורה חווה את החוויה המפוקפקת של קבלת הודעה או שיחת טלפון שבה משתפים אותו בנימה זו או אחרת בכך שהילד שלו היה לא בסדר...
בסיטואציה כזו קיימים 3 סוגי תגובה הוריים:
1. "ההורה המעניש" - הורה שנלחץ מהתלונה, מוצף מייד בתחושת כעס על הילד, אליה מצטרפת תחושת אשמה על כך שאינו יודע לחנך היטב את ילדו ,אכזבה מהילד ותיסכול מהמצב. הורה מהסוג הזה חש צורך מיידי לטפל במצב -הוא מאשים את הילד, גוער בו, ומעניש (לפעמים אף בנוכחות המתלונן): "כמה פעמים הסברתי לך שככה לא מתנהגים! עכשיו כל השבוע אין לך מחשב!"
התוצאה - הילד פוחד מההורה וישתדל בעתיד להעלים מההורה מידע שעלול "להפליל" אותו.
2. "ההורה המגונן" - הורה שהודף את התלונות, מאשים את הסביבה ואינו לוקח אחריות. הילד שלו תמיד "בסדר". הוא עשוי אף לשתף את הילד בביקורת על המתלונן - "המורה הזו פשוט לא יודעת לנהל את הכיתה..",
התוצאה - הילד לא לומד לקחת אחריות על מעשיו,הוא יודע שיש תמיד מי שיגבה אותו ויש סיכוי גבוה שימשיך להתנהג באופן לא מתחשב ואלים.
3. "ההורה המאמן"- הורה שלא נלחץ מהסיטואציה ורואה בה הזדמנות לתת לילדו כלים להתמודדות. הוא מנהל עם הילד שיחה, מסביר שההתנהלות שלו לא היתה מקובלת, מעודד אותו לחשוב על תגובות אלטרנטיביות בעתיד ודורש ממנו לקחת אחריות לתיקון המצב.
התוצאה - הילד לומד לסמוך על ההורה, לומד לקחת אחריות על ההתנהגות שלו, מקבל כלים להתמודדות עתידית ויש סיכוי גבוה שבפעם הבאה ישתף את ההורה ביוזמתו.
רוצים לדעת איך להיות "הורים מאמנים"? צפו בסרטון