אחת המשימות המשמעותיות ביותר בילדות, היא יצירת קשרים חברתיים ושימורם.
קשרים חברתיים מוצלחים משפיעים באופן משמעותי על הדימוי העצמי של הילד – הוא מרגיש שרוצים את חברתו, אוהבים אותו ואת מה שהוא עושה וזה גורם לו לתחושת הערכה עצמית גבוהה.
יש ילדים שהכישורים החברתיים נלמדים אצלם באופן טבעי כחלק מתהליך ההתפתחות הרגשית וישנם ילדים שמתקשים להתנהל בתחום החברתי - מתקשים ליצור חברויות, להצטרף לקבוצות, נוטים לריב ולהגיב בכעס ונוקשות, מסתבכים בעימותים ואינם מצליחים לשמר חברויות לאורך זמן. ילדים אלו זקוקים להכוונה והדרכה יומיומיים על מנת שיוכלו להתנסות במיומנויות, להתאמן ולהפנים אותן. נשמע מסובך?
ננסה לעשות את זה פשוט...
אז מה עושים?
היכרות עם ילדים חדשים ויצירת חברויות, הינה אחת המיומנויות הראשוניות בהן נתקל הילד עם כניסתו למסגרת חדשה (גן, בי"ס, שכונה)
1.הסבירו לילד כיצד לערוך הכרות ראשונית:
להיות בקשר עין – להסתכל על הילד שאיתו אני מדבר
לחייך – נותן רמז שאני רוצה להתחבר
להציג את השם – "היי, קוראים לי עידו, איך קוראים לך?" אם יש שם חיבה שאנחנו רוצים שיקראו לנו , כדאי לציין זאת (קוראים לי עידו,אבל כולם קוראים לי דודו)
להגיד משהו נחמד ("יש לך שמלה יפה", "נראה לי שאתה טוב בכדורסל")
לספר משהו על עצמי – מקום מגורים,כיתה, תחביבים,
להתעניין באחר- מאיפה הוא, מה אוהב לעשות?
הזמנה לפעילות- לשחק יחד עכשיו או בעתיד/ לשבת ליד וכו'
מומלץ לעשות משחקי תפקידים ולהתאמן בבית עם בובות- פעם הילד יהיה עצמו ופעם יהיה החבר.
לפני מפגש ראשוני עם ילדים הזכירו את הנקודות ועודדו את הילד ליזום פניה לילדים חדשים.
2. עזרו לו ליזום מפגשים חברתיים:
הציעו לו להזמין חברים חדשים ולהרחיב את המעגל החברתי, אם ילדכם אינו זוכה בקלות לשיתוף פעולה מחבריו, אפשרו לו להציע הזמנות למפגשים אטרקטיביים יותר (סרט ופיצה, אפיית עוגיות, טרמפולינה, בריכה) לפעמים ילדים זקוקים לעזרה בהעלאת האטרקטיביות הראשונית שלהם ..
שחקו במשחקי תפקידים –הציעו לילדכם לשחק במשחק "כאילו" ,הציגו מצבים חברתיים שכיחים ואפשרו לילד ל"תרגל על יבש" תגובות ודרכי התמודדות יעילות למשל- מה לומר בטלפון כשאני רוצה להזמין חבר? הגעתי לחבר והוא מעדיף לצפות בטלביזיה ולא רוצה לשחק, אני לא רוצה לשחק במשחק שהחבר שלי רוצה, הפסדתי במשחק, וכו'.
תכננו עם הילד את המפגשים מראש- מה הילד מתכנן לעשות עם החבר? במה הוא רוצה לכבד אותו? האם יש צעצועים או חפצים שהוא מעדיף לא לחשוף בפני החבר? ככל שהדברים יהיו ברורים וצפויים יותר כך יהיה לילד קל יותר ונוח יותר במפגש.
לפני מפגש חברתי ,הזכירו לילד קודים התנהגותיים מקובלים (התמקדו בדברים הרלבנטיים לילדכם)– לא לצעוק על חברים, לא לגעת בחברים, לא לקחת דברים של חברים ללא רשות, לדבר בנימוס להורי החברים וכו'.
3."הפקת לקחים" - לאחר מפגש עם חבר, שאלו את ילדכם איך היה לו המפגש? ממה הכי נהנה? מה היה לו פחות נעים? תנו לו פידבקים על דברים ששמתם לב - "זה היה מאוד יפה שנתת לעידן לבחור במה לשחק...", "נהניתי לראות איך שיתפת גם את אחיך במשחק..."
4. שחקו איתו במשחקי קופסה :
מאפשר תרגול מיומנויות כגון: שמירה על חוקים, תורים, הפסד וניצחון, מו"מ, סבלנות, כבוד. אל תעזרו לו לנצח- החברים שלו לא יעשו זאת... הדגישו את ההנאה שבמשחק המשותף, שבחו אותו על מהלכים טובים ופרגנו לו, יחד עם זאת עליו לדבוק בחוקים, ללמוד להגיע להסכמות ולהתמודד עם מצבי הפסד בכבוד!
5. שוחחו עם ילדכם על יחסיו עם חברים ועל דילמות חברתיות יומיומיות:
גלו התעניינות - בדקו אתו בכל יום מה מצב הסוללה שלו? מי הטעין לו או רוקן לו את הסוללה? - דיאלוג קצר שעשוי לספק לכם הרבה מידע על החויות
כאשר ילדכם משתף אתכם במצוקה חברתית כלשהי ( "לקחו לי, הציקו לי , צחקו עליי"...)אל תגיבו בהקצנה- תגובה קיצונית של ההורה גוררת תגובה קיצונית מצד הילד.
העבירו לילד מסר שהוא יכול להתמודד עם המצב ושאתם סומכים עליו - בדקו איתו מה הוא הרגיש כש...? מה הוא חושב שאפשר לעשות...
חשבו יחד אתו על אפשרויות פעולה - אל תמהרו לפעול במקומו! השיחה עם המורה או עם הורים של חבר ישמרו כאופציה אחרונה, רק לאחר שהילד ניסה להתמודד בעצמו. זכרו, התמודדות מוצלחת
תחזק את ילדכם ותתרום לתחושת העצמאות שלו והעצמתו האישית.
6. עודדו את ילדכם להיות עם ילדים שגורמים לו להרגיש טוב עם עצמו ומטעינים לו את הסוללה.
7. תנו חיזוקים על התנהלות חברתית והתמודדות מוצלחת אל תתייחסו אל זה כאל מובן מאליו- " זה היה מקסים לראות איך ששיחקת יחד עם רועי", " כל הכבוד שוויתרת לדנה ולא התעקשת", " איזה בוגרת את ! כל הכבוד לך שפנית למורה ושיתפת אותה !"
אז שיהיה בהטענה!